ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
12326-06
07/09/2010
|
בפני השופט:
אביב מלכה
|
- נגד - |
התובע:
בנק אוצר החייל בע"מ-סניף ירושלים
|
הנתבע:
1. יצחק טל בנין והשקעות בע"מ 2. קוזיק טל הנדסה ובנין בע"מ – ניתן פס"ד 3. טל יצחק – ניתן פס"ד 4. טל גילה – ניתן פס"ד 5. שיפטן בן ציון 6. גלמידי שמואל
|
פסק-דין |
פסק דין
לעניין הנתבע 5
1.תביעה זו של הבנק הוגשה מלכתחילה כנגד 6 נתבעים, בגין מספר הלוואות. הנתבעות 1 ו-2 שהן חברות, וכן הנתבע 3, הם החייבים העיקריים בהלוואות שונות. הנתבעים 6-3, ערבים להלוואות אלה או חלקן.
במהלך הדיונים ניתנו פסקי דין, בהעדר הגנה או בדרך של פשרה כנגד הנתבעים 4-1 ו-6, כמו כן נמחקה הודעת צד ג' אשר הגיש הנתבע 5.
לפיכך, פסק-דין זה נוגע לתביעה כנגד נתבע 5 בלבד (להלן: "הנתבע").
2.התביעה כנגד הנתבע מתמקדת בהלוואה אחת על סך 75,000 ₪, אשר נטלה הנתבעת 1 מן התובע ביום 12.1.05. הנתבע ערב להלוואה זו.
כתב ההלוואה צורף לכתב התביעה (נספח ב-2) (להלן: "כתב ההלוואה").
אין מחלוקת כי ההלוואה נועדה לפרעון חוב שהיה קיים לנתבעת 1 בבנק מרכנתיל דיסקונט (ראש עמוד 8 לסיכומי התביעה). עם פרעון אותו החוב נסגר החשבון בבנק מרכנתיל והפעילות של הנתבעת 1 הועברה אל התובע.
בעמוד האחרון של כתב ההלוואה מופיעים הערבים לה, וביניהם הנתבע (להלן: "כתב הערבות").
אין מחלוקת כי הנתבע הוא ערב יחיד כמשמעותו בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"). הערב השני הוא שמואל גלמידי, הנתבע 6, כנגדו כבר ניתן פסק-דין והוא פרע מחצית מן החוב (עמוד 7 לסיכומי התביעה).
לתצהיר התביעה צורף (כנספח 6) מסמך של "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן". המסמך ממולא בכתב יד בפרטים שונים, ובשוליו חתום הנתבע (להלן: "מסמך גילוי מידע").
התובע מבקש לחייב את הנתבע בפרעון ההלוואה מכוח ערבותו, והנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה.
הדין החל
3.על מערכת היחסים בין הנתבע לתובע חלים מספר מערכות חוקים.
בראש ובראשונה, כמובן, הדין הכללי, ובתוכו דיני החוזים. חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").
כך קובע סעיף 15 לחוק החוזים:
"15. מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה, "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי הדין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."
4.כמו כן, חלות הוראות חוק הערבות, וביניהן סעיפים 22 ו-23, לגבי ערב יחיד.
סעיף 22(ב)(3) לחוק הערבות מחייב את הנושה לגלות לערב יחיד את העובדה הבאה:
"היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים."